18/09/2021

שוק ההון – מניות מומלצות

בורסה | שוק ההון | מניות מומלצות להשקעה | איתותים

שלמה מעוז: אלו הסיבות למה כדאי לחשוב לפני שמשקיעים באנרגיה ירוקה


ירוקות, אבל פחות: עבים אפורים נקשרים בשמי שוק ההון. נתחיל עם מניות אנרגיה ירוקה ותעודות סל, ETF, בתחום האנרגיה הנקייה, הן יורדות ומתממשות השנה. שנת 2020 הייתה שנה מצוינת עבור תעשיית האנרגיות המתחדשות והירוקות. העליות בשערי מניות של החברות העוסקות בתחום היו לקראת הצפי, שהתממש, כי הנשיא האמריקאי הנבחר ג'ו ביידן ייבחר ויעשה הכל כדי להפחית את זיהום האוויר בעולם, ויצטרף לאמנת פריז 2015 להפחית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, אמנה שאותה נטש הנשיא הקודם דונלד טראמפ.

כמו בכל תעשייה, הרווחים של המחזיקים במניות באים בדרך כלל מהתקווה, מהצפי לקראת דבר מה שיתרחש. ברגע שמתממש הצפי, כמו בחירת הנשיא האמריקאי ביידן, יש מימושים גם בשוק ההון. הצפי תמיד מתוק יותר מהמציאות, הוא חובק בתוכו פנטזיות וגורר עוד ועוד השקעות לקראת "המשהו" שיקרה. למעשה תעשיית האנרגיה המתחדשת נהייתה צפופה מאוד, כפי שהייתה בועת הדוט.קום, האינטרנט ובעלות על שמות באינטרנט, בטרם התרסקה מהשיא באוקטובר 2002, לאחר מספר שנים של עליות חדות בשערי המניות. הנאסד"ק עלה בתקופה זו ב־400% בטרם נפל ב־78%.

בחצי השנה עד למרץ 2021 זרם לקרנות אמריקאיות המשקיעות באנרגיה מתחדשת סכום שיא של קרוב ל־14.7 מיליארד דולר לעומת 1.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה קודם לכן (כך לפי חברת מורנינגסטאר). מדד מניות האנרגיה הירוקה עלה במשך השנה שקדמה למרץ השנה ב־150% והביא לעלייה במכפיל הרווח ל־35, כך לפי S&P Global Clean Energy index.

עכשיו שערי המניות הירוקות יורדות, מתחילת השנה ירידה של כ־18%, אך הן עדיין עם רווח של 87% בשנה האחרונה ושל 37% בסך הכל במשך שלוש השנים האחרונות. לשם השוואה, מדד ה־s&p 500, שהוא קנה מידה לביצועי המניות בארה"ב, עלה מתחילת השנה ב־16%, בשנה האחרונה ב־40% ובשלוש השנים האחרונות ב־55%. עיניכם הרואות כי התנודתיות בשערי המניות הירוקות גבוהה יותר והתוצאה שלהן לאורך השנים היא לאו דווקא טובה יותר. גם בארזים הירוקים הגבוהים החמצן הופך לדליל.

שדה לוחות סולאריים (צילום: רויטרס)שדה לוחות סולאריים (צילום: רויטרס)

איתות נוסף הוא מכפיל הרווח במניות ה־500 האמריקאי, שהיה בחודש יוני כ־45.5. כלומר, נדרשות 45.5 שנים להחזיר את ההשקעה בשערי המניות היום, לעומת מכפיל של 31.3 לפני שנה ולעומת 21.4 שנתיים קודם לכן. נציין כי מכפיל הרווח של ה־500 היה במרץ 2002 46.7 בטרם נפל, יותר נכון התרסק, לאחר שנה, ל־27.9 במרץ 2003.

ישנן מספר סיבות לירידה בשערי המניות של החברות העוסקות בתחום האנרגיה הירוקה. הסיבה הראשונה היא מימוש רווחים ועודף אדיר בחברות העוסקות בתחום. כפי שקורה בכל תחום שבו הצפיפות וההתקהלות גדלות, יש יותר היצע של מניות בתחום האנרגיה הירוקה וכך המחיר פוחת.

סיבה שנייה היא שבהחלט ייתכן כי המעצמות יגיעו להסכם עם איראן בנושא הגרעין שישראל כה מודאגת ממנו, ובצדק. חזרה של איראן בהיצע של נפט לשוק המערבי והדרום־ מזרח אסייתי, אף שהוא נחשב היום למקור אנרגיה מזהם ולא ידידותי, עם גזי חממה מזהמים, יגביר היצע האנרגיה העולמי ויתחרה בכל שאר האנרגיות, גם בירוקה.

סיבה שלישית היא שהפד הודיע כי הוא מתכוון להעלות את הריבית פעמיים עד לשנת 2023. אולי יקדים להעלות הריבית כבר בשנת 2022. העלאת הריבית מורידה מיד מחירי החברות העוסקות בתחום האנרגיה הירוקה. נסביר, זוהי תעשייה הדורשת השקעה מיידית גדולה בתחילת חיי הפרויקט, כדי לתפעל הפקת אנרגיה, כאשר התקבולים נמשכים לאורך חיי הפרויקט. המשמעות היא ששיעור ההיוון של החברה יעלה, לכן מחיר המניה של החברות בהגדרה יירד. חשבון פשוט חד וחלק. לחברות האנרגיה הירוקה הייתה עדנה כאשר הריבית הייתה אפסית ואף שלילית, וזאת אחת הסיבות שערכן עלה.

סיבה רביעית לירידה בשערי המניות של חברות בתחום האנרגיה הסולרית היא ההחלטה של הנשיא ביידן מהשבוע שחלף, להתעמת עם הסינים על שהם פוגעים בעם האויגורי (Uyghur), עם טורקי־מוסלמי השוכן בצפון־מערב סין, במחוז שינג'יאנג, (Xinjiang. משמעות השם היא "המחוז החדש", שכן הוא נכבש בידי הסינים "רק" במאה ה־11).

הפגנה למען מעבר לאנרגיה ירוקה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)הפגנה למען מעבר לאנרגיה ירוקה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

המלחמה בסינים מתבצעת בסנקציות – כלומר איסור על רכישת מוצרים מחברות סיניות הפועלות במחוז באמצעות מחנות עבודה ושעבוד העם האויגורי (לטענת האמריקאים) – שהוטלו על מספר חברות; Hoshine Silicon Industry, Xinjiang Daqo New Energy, Xinjiang East Hope Nonferrous Metals, Xinjiang GCL New Energy Material ו־Xinjiang Production Construction Corps. הבעיה שמרבית חברות אלה, חלקן חברות־בנות של חברות סיניות אדירות, מייצרות את חומרי הגלם החיוניים לפנלים סולריים במחירים תחרותיים וזולים כגון monocrystalline silicon וגם polysilicon, ש־40% מתפוקתו העולמית מיוצרת באזור שבו מתקיים השעבוד הסיני של העם המוסלמי העתיק.

הסנקציות יעלו את מחירי חומרי הגלם הכה חיוניים ויפגעו בכדאיות תעשיית האנרגיה השמשית, הסולרית. במרץ אמר משרד האוצר האמריקאי כי באזור המוסלמי הזה של סין ישנה פגיעה באוכלוסייה הגובלת ברצח עם. למעשה ביידן אומר בעקיפין כי אי אפשר להילחם בהתחממות כדור הארץ באמצעות שעבוד עמים. מעניין כי מניית Hoshine Silicon Industry הסינית נפלה לאחר הודעתו של ביידן ומיד התאוששה. נציין כי ממשלו של טרמפ אסר על יבוא מוצרים חקלאיים מהאזור האויגורי בשל אותן סיבות בדיוק, וכך המתקפה נגד סין אינה חוצה את המפלגות בארה"ב.

נקי אבל לא רווחי

יש גם מרוויחים מהמצב החדש שנוצר. למשל המניה של חברה סינית הנסחרת בארה"ב ולא הוכנסה לרשימת הסנקציות, כיוון שהיא פועלת בתוככי סין. JinkoSolar Holding Co, אף היא נפלה לאחר הודעתו של ביידן ומיד שקמה את עצמה. עדיין מאז תחילת השנה היא איבדה שליש מערכה. יש גם מרוויחים, כמו החברה האמריקאית שממוקמת בטמפה אריזונה First Solar, הגדולה ביותר במערב והשלישית בגודלה בעולם, המייצרת פנלים סולריים, עם מחזור של 2.7 מיליארד דולר בשנה. היא כמובן נהנית מהסנקציות שהטיל הנשיא ביידן, מנייתה עלתה היטב לאחר הודעתו. עדיין, גם היא, מתחילת השנה איבדה כשמינית מערכה. חברת SolarEdge Technologies Inc האמריקאית, עם מחזור של כ־1.5 מיליארד דולר, איבדה מאז תחילת השנה כ־15% מערכה.

השאלה היא אם הסנקציות האמריקאיות יביאו עדנה לחברות האמריקאיות בתחום האנרגיה הירוקה. תעודת הסל האמריקאיות לאנרגיה נקייה ICLN ו־TAN ירדו מאז תחילת השנה בכ־20%, תעודת הסל PBW ירדה בכ־15%. גם בישראל מניות קלינטק מציגות ביצועים גרועים מאז תחילת השנה. מדד הקלינטק איבד מאז תחילת השנה כ־14% מערכו.

שוק ההון. אילוסטרציה (צילום: FREEPIK)שוק ההון. אילוסטרציה (צילום: FREEPIK)

אולי חברות ישראליות בתחום הסולרי ייהנו מקנייה של ציוד סיני שהוחרם בידי השלטונות האמריקאיים? לא ממש. לראשונה, תחת ממשלת בנט־לפיד, משרד החוץ הישראלי תמך עם ארה"ב (כולל 40 מדינות, בעיקר מערביות) בגינוי לסין במועצה לזכויות אדם באו"ם על פגיעת הסינים במיעוט האויגורי. זהו שינוי מהקו שבו נהג ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שלא רצה להתגרות בסינים, שביקשו גם מהממשלה החדשה בישראל לא להצביע נגדם.

נשוב לשוק ההון הכללי. עם סיום החצי הראשון של שנת הכספים הקלנדרית, השווקים בעולם, ומטבע הדברים גם בישראל, יהיו עצבניים בכל התחומים, לא רק האנרגיה הירוקה שהצהיבה. המניות, הנמצאות בכל אחת מקופות הגמל, הפנסיה וההשתלמות, גם לחוסכים בקופות מקבילות במדינות זרות, זינקו לשיא חדש. מכפלי הרווח גבוהים מאוד, כפי שציינו. מחיר הנפט אינו מפסיק לעלות, ויש חשש מאינפלציה בקרב חלק מהכלכלנים, בגלל הדפסת הכסף הכמעט אינסופית של ממשל ביידן.

הפד אמר כי יעלה את הריבית והשווקים הזדעזעו למספר ימים, התעלמו וחזרו לעלות, לפי שעה, כי בינתיים אפשר להרוויח עוד ועוד. תשואת האג"ח בעולם נמוכה מאוד, למעשה שלילית במונחים ריאליים. צבר אדיר מכספי הפנסיה של הציבור בעולם ובישראל נמצא באג"ח זה, עם תשואה ריאלית שלילית או לחלופין באג"ח עם תשואה חיובית, אבל בדירוג אשראי נמוך, עם סיכון גבוה בצדו. הריבית הנמוכה דוחפת את מנהלי התיקים לנכסים מסוכנים יותר ויותר.

לקראת קריסה?

שוקי ההון מחזוריים, מוזרים, קצת חצופים. הם אינם מודיעים מראש מתי יקרסו. לעתים ישנם סימנים קלים כמו בטבע, עשן או מעט לבה המתפרצת מהר געש שהכה בעבר או הר געש חדש, אבל יום הדין לא ידוע. כך היה אשתקד עם התפרצות נגיף הקורונה, כך אירע ב־2018 עם התרסקות הביטקוין עם מדד המניות בשנחאי, באוגוסט 2015 נמחקו טריליוני דולר מנפילת שערי המניות בעקבות נפילת מחירי הסחורות והתרסקות מרבית המטבעות מול הדולר, באפריל 2010 התמוטטות השווקים על רקע משבר החובות של מדינות אירופה, שהיו לפתע כמו מדינות מתפתחות שנזקקו להצלה ואינפוזיה של קרן המטבע הבינלאומית והאיחוד האירופי.

כמובן כולכם זוכרים את משבר ספטמבר 2008, עם התמוטטות בנק ליהמן ברדרס בעקבות משבר הסאב־פריים שזעזע העולם קשות. זוהי רשימה חלקית בלבד, יש עוד הרבה משברים שהיו, כולל מתקפת 11 בספטמבר 2001 על בנייני התאומים בניו יורק. נכון, טוב שיש אנרגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת, טוב שהאוויר נקי יותר, טוב שארה"ב חזרה להנהיג העולם וטוב להרגיש באוויר נקי בגבהים חדשים של שערי המניות. אבל נזכיר כי "לעולם ישלש אדם כספו".
 
אין בכתוב משום המלצה לפעולה. אין בכתוב להמליץ לחלוטין על מניות או ני"ע המוזכרות בכתבה. קיימת אפשרות שכותב המאמר מחזיק בני"ע של חברות המוזכרות לעיל. הנתונים שצוינו היו נכונים לזמן שליחת המאמר למערכת





קרדיט – קישור לכתבה המקורית